למה החיבור לעצמנו הוא הבסיס להכול?
בפרק שעלה אתמול בפודקאסט שלי, ״עושים סדר – בבית ובחיים״, דיברתי עם אוריה לוי רטנר, מטפלת רגשית, על חיבור פנימי – לא כסיסמה, אלא כבסיס ממשי לחיים מדויקים, יציבים ומלאי משמעות.
הנה עיקרי הדברים שדיברנו עליהם – עם נקודות למחשבה, תובנות וכלים פשוטים שיכולים להתחיל להזיז משהו גם אצלך:
הכול מתחיל מבפנים
איך שאנחנו חוות את המציאות החיצונית – בבית, בזוגיות, בעבודה – הוא במידה רבה השתקפות של מה שמתחולל בתוכנו.
אם אנחנו מרגישות ריקנות, דריכות, חוסר שקט – כנראה שיש מקום לעצור רגע ולבדוק מה בתוכנו מבקש הקשבה, שינוי או ריפוי.
להחזיר את המפתחות הביתה
המשמעות של המשפט הזה היא פשוטה אבל עוצמתית: להפסיק לצפות שאחרים יספקו לנו פתרונות, ביטחון, נראות או אהבה –
ולהתחיל לקחת אחריות על איך אנחנו רוצות להרגיש.
ברגע שאנחנו עושות את זה, מתחיל שינוי. לא תמיד דרמטי – אבל יציב ומשמעותי.
הילדה הפנימית שבתוכנו
גם אם אנחנו כבר "נשים גדולות", עם עבודה, בית וילדים – הילדה הפנימית שבתוכנו ממשיכה לנהל חלקים גדולים מהחיים.
הצרכים שלה – לאהבה, קבלה, ביטחון – משפיעים על הבחירות, על החיפוש אחר אישור, על הדפוסים שלנו מול אחרים.
ככל שנלמד לזהות אותה ולטפח אותה – ככה יתחזק גם הקשר שלנו לעצמנו.
איך את מדברת לעצמך?
השיח הפנימי שלנו הוא הרבה פעמים אוטומטי, ביקורתי, מצמצם.
אבל ברגע שנתחיל לשים לב למילים שאיתן אנחנו פונות לעצמנו – נוכל גם לבחור בהדרגה שיח אוהב, תומך, שמרפא ולא שופט.
זה תהליך – אבל כל שינוי קטן משפיע.
משברים הם לא רק קושי – הם גם שער
החיים מזמנים לנו אתגרים. אישיים, זוגיים, ואפילו קולקטיביים. הרבה פעמים יש פיתוי "להתגבר עליהם מהר", או להדחיק.
אבל דווקא לעבור דרך הכאב, להרגיש, לעבד, לשהות – זו הדרך שבה מתאפשרת גם צמיחה.
הגוף שלנו יודע
הגוף הוא אחד הכלים הכי חכמים שיש לנו כדי להבין מה מדויק לנו.
כשמשהו מתרחב לנו בגוף – זה סימן לחיוב.
כשמשהו מתכווץ – כדאי לעצור ולבדוק.
גם כאבים כרוניים לפעמים מאותתים שמשהו עמוק יותר מבקש התבוננות.
🛠 כלים לחיבור פנימה
במהלך השיחה חלקנו כמה כלים פשוטים שיכולים לעזור להתחיל לזוז פנימה, לאט ובהדרגה:
-
כתיבה אינטואיטיבית: לרשום את מה שעולה בלי לסנן. זו דרך לפגוש את הקול הפנימי שלך.
-
מדיטציה קצרה: אפילו דקה אחת של עצירה והתמקדות בנשימה יכולה לשנות תדר.
-
"לא תודה": כלי מנטלי שמאפשר לשמור על מרחב נקי ממחשבות שליליות, מאנרגיות זרות, או מדפוסים ישנים שלא משרתים אותך יותר.
✨ והכי חשוב – להאיר את האור שלך
בסוף, כשאנחנו מסכימות לראות את עצמנו באמת – על הכאבים, הפחדים, והחוזקות – אנחנו מתחילות להאיר.
והאור הזה מקרין גם החוצה: על הסביבה שלנו, על הילדים, על האנשים שאנחנו פוגשות.
ככה נוצרת תנועה עדינה, שקטה – אבל מלאה בעוצמה.
אם משהו מהדברים האלו נגע בך, אני מזמינה אותך להאזין לפרק המלא – שיחה בגובה העיניים, עם תובנות מהקליניקה ומהחיים עצמם.
להאזנה לפרק לחצי כאן .